מנופי אבי תובלה ושירותים (1991) בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ

פסק דין

תביעה כספית על סך 180,000 ₪, בגין הפרת חוזה נטענת מצד הנתבעת, בעטיה נפרץ המוסך המצוי בחזקת ובבעלות התובעת, והמצוי באזור התעשייה ראשון לציון [להלן – "המוסך" ו"הפריצה"].

א. תמצית טענות התובעת:

1. התובעת, חברה העוסקת בשירותי הרמה ומנוף, פנתה אל הנתבעת, חברה העוסקת בין היתר במתן שמירה ושירותי אבטחה, לשם שכירת שירותיה בשמירה ואבטחת בניינים המוחזקים ו/או השייכים לתובעת, תמורת תשלום [להלן – "העבודות"].

ביום 1.5.08 נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת למתן וביצוע העבודות [להלן – "ההסכם", נספח א' למוצגי התובעת] והתובעת שילמה לנתבעת מידי חודש את תמורת העבודה.

2. ביום 3.10.08, ועל אף ההסכם בין הצדדים ואחריות הנתבעת לביצוע העבודות, ארעה פריצה למוסך [להלן – "הפריצה"]. כתוצאה מן הפריצה נגרמו לתובעת נזקים כבדים ובין היתר, גניבה וחבלה לשני מנופים שבבעלותה, כולל פירוק המנופים לרבות מערכות ההפעלה והבקרה, וכן השבתת המנופים מפעילות ועבודה. התובעת מעריכה את הנזק בגין כך בסך של 2,100,000 ₪.

הפריצה ארעה כאשר הנתבעת הייתה מופקדת, על פי התחייבויותיה המפורשות בהסכם, על שמירת ואבטחת הבניינים של התובעת ותכולתם. התובעת מטעימה, כי המדובר בחצר סגורה ומגודרת, שהכניסה הראשית אליה נסגרת באמצעות שער חשמלי נייד, הנפתח רק על ידי השומר מטעם הנתבעת, הנמצא במקום באופן קבוע 24 שעות ביממה (להלן: "השומר"). לטענת התובעת, השומר מטעם הנתבעת שהיה במקום בעת הפריצה, לא הבחין כלל בכניסת האלמונים לשטח המוסך ובהימצאם במקום לשם פירוק, גניבה וגרימת חבלה למנופי התובעת.

3. התובעת טוענת כי:

הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה לפי ההסכם; השומר שאמור היה לבצע סיורים ולחיצה על לחצני ביקורת כל שעתיים, לא עשה כך בפועל; כחלק בלתי נפרד מתפקיד השומר לשמור בפועל, נקבע בין הצדדים נוהל מפורט, ולפיו היה על השומר לבצע סיור באתר מדי שעתיים, החל מהשעה 21.00 ביום חול, והחל משעה זו ולאורך כל סוף השבוע, והדבר לא נעשה.

באתר הוצבו מצלמות שמסכי הביקורת שלהם הוצבו גם בעמדת השומר, והיה עליו לצפות בהם בפרקי הזמן שבהם לא ביצע את הסיורים. הפורצים שהו באתר ובשטח המוסך במשך שעות ארוכות, ומשלא הבחין בכך השומר, הרי שהתרשל בביצוע תפקידו, והנתבעת אחראית באחריות שילוחית למעשיו ומחדליו הרשלניים, ואחראית באחריות חוזית ועל פי חוק השומרים לפיצוי התובעת.

השומר לא עונה על התנאים הקבועים בהסכם - נספח ד': קריטריונים להעסקת שומר, אשר קובע :

"5.3 גיל השומר לא יעלה על 45 שנה;

5.4 לאחר שירות מלא בצה"ל

5.5 ידיעת השפה העברית קרוא וכתוב

5.6 בעל מודעות שירות ויחסי אנוש טובים"

בפועל, השומר לא ענה על התנאים מבחינת גילו ושירותי הצבאי בצה"ל.

לבסוף טוענת התובעת כי בהתאם לסעיף 7.6 להסכם, אחריות החברה כלפי המזמין מוגבלת לסך של פי 6 מהתשלומים ששולמו כתמורה לחברה על ידי המזמין בתקופה של חודש אחד, אשר הינו בסך של 180,000 ₪.

ב. תמצית טענות הנתבעת:

1. הנתבעת פעלה כדין, בהתאם להסכמותיה עם התובעת, לא התרשלה בפעולותיה, וכך גם כל נושאי התפקיד מטעמה, כולל השומר, אשר מילא את תפקידו וביצעו באופן נאות ומקצועי.

הנתבעת אינה אחראית לאירוע הפריצה ולנזק הנטען. הנתבעת פעלה כדין וכמוסכם עם התובעת, ולא נפל כל פגם בפעולותיה.